.
WeatherLoony
ראשי  |  מפות נתונים  |  הגשם הבא  |  מחשבון  |  משקעים באל-רום  |  קישורים  |  Email


כיצד משפיע אינדקס NAO על מזג האוויר בישראל?

מדד NAO מוגדר כאנומליה בהפרש בין לחץ האוויר בגובה פני הים באיים האזוריים (רמה סטאטית) לבין לחץ האוויר באיסלנד (שקע סטאטי). אנומליה זו מגדירה את משטר הזרימה בצפון האוקיינוס האטלנטי: כאשר באיסלנד יש שקע עמוק (NAO חיובי) חודר לאיים הבריטיים ולמערב אירופה אוויר ימי לח וחמים. לעומת זאת, כאשר NAO הינו שלילי, הזרימות במערב אירופה צפון-מזרחיות ואוויר יבשתי קר חודר לאזור זה של העולם.

אם כך, כיצד יכול מדד NAO להשפיע על מזרח הים התיכון? הרי אזור זה מרוחק ממערב אירופה ולכאורה איננו קשור למערכת הרוחות בצפון האוקיינוס האטלנטי.

ובכן, כדי להבין את ההשפעה של אינדקס NAO על אזורנו עלינו לקחת בחשבון מערכת אזורית נוספת שהוצגה לראשונה ע"י פרופ' חיים קותיאל מאוניברסיטת חיפה ב-2002. מדובר ב- North sea-Caspian Pattern המתאר את הפרש האנומליות של גובה מפלס 500 מיליבר בין הים הצפוני לים הכספי. NCP, בדומה ל-NAO, פעיל בעיקר בחודשי החורף. האנומליה ב-NCP נמצאת ביחס הפוך לטמפרטורה באגן המזרחי של הים התיכון, ומכאן שרמה ברום מעל מערב אירופה תביא לאפיקיות באזורנו. מחקר סטטיסטי שבוצע לאחרונה מדגים כי NAO משפיע על מיקום מרכז הלחץ במערב אירופה: NAO חיובי גורם להדרמת אזור הלחץ הגבוה אל דרום-מערב אירופה, או לחילופין להצפנת אזור הלחץ הנמוך לים הצפוני. האינטראקציה בין שני המדדים תקבע את מגמת המשקעים במזרח הים התיכון. הטבלה למטה מציגה את הקומבינציות האפשריות ואת השלכתן על דגם הזרימה האטמוספירית באירופה ובים התיכון:

NCP NAO מגמות אטמוספריות משקעים באזורנו
רמה חוסמת בדרום-מערב אירופה, גלישת אפיקים פולריים לאזורנו מהים השחור
- רמה חוסמת בסקנדינביה, חדירת סערות מהאטלנטי לדרום חצי האי האיברי, רמה במרכז הים התיכון הנמשכת מזרחה, אפיקיות חזקה מהים הכספי למזרח תורכיה -
- אפיקיות חזקה בצפון אירופה, רמה יציבה מהים הכספי למזרח הים התיכון עם אפשרות להצפנת אפיקים מים סוף בקרקע -
- - אפיקיות חזקה בדרום אירופה הנמשכת מזרחה, זרימה יבשתית בצפון אירופה, אפיקי רום ספורדיים נשלחים מיוון למזרח הים התיכון -

בעבודה שעסקה בקשרי הגומלין שבין שני האינדקסים לקחה בחשבון ממוצעים חודשיים, ולכן תרומתה לחיזוי ספציפי של אירועי גשם קטנה.

מכאן והלאה מוצגת תיזה ראשונית המבוססת על ממצאים אמפיריים בלבד. האחריות לשימוש במידע להלן מוטלת על הקורא. NCP הוא מדד מתחלף שאיננו מושתת על דגם אטמוספירי קבוע דוגמת NAO. אדרבא, נראה שהוא תלוי ב-NAO במידה רבה (פעילותם של שני דגמי הסירקולציה משתנה באורח דומה על פני השנה). יחד עם זאת, התפלגותם של ארבעת המצבים המתוארים בטבלה למעלה שווה פחות או יותר, ממצא שניתן להסבירו בהיעדר חפיפה טמפורלית בין שני הדגמים. נראה, אם כן, שהשפעת NAO על האקלים במזרח הים התיכון מורכבת וכוללת לפחות שתי רמות: השפעה על כיווניות NCP, והשפעה על קווי הרוחב המושפעים מ-NCP. אפקטים דו ערכיים כדוגמת זה שלפנינו ניתנים להפשטה באמצעות אנליזה פרקטלית. ניתוח שכזה העלה את הממצאים הבאים:

קיים lag של 14 יום בין יום מדידת ה-NAO לבין מזג האוויר בישראל. גשם ירד בישראל אם ערך ה-NAO שנמדד 14 ימים לפני כן היה:

1. קטן מ-0.2 ובתחילתה של מגמת עליה. אם ערכו של NAO היה שלילי מאד (<1-) אזי קיים סיכוי טוב להיווצרותה של מערכת גשם דרומית יחסית המאופיינת בטמפרטורות גבוהות מהממוצע. אם ערך NAO היה בין 0 ל-0.2 אזי קיים סיכוי טוב למערכת צפונית יחסית וקרה ("שקע אלכסנדרטה").

2. בין 0.8 ו-1.5 ובתחילתה של מגמת ירידה רצופה שבסופה NAO מגיע לערך קטן מ-0.3.

3. חיובי מאד (>1.5 ) ובתחילתה של מגמת ירידה.

4. חוצה את 0.5 כאשר הוא במגמת עליה.

5. חוצה את 0 כאשר הוא במגמת ירידה רצופה שהתחילה בערך הגבוה מ-1 ותסתיים בערך הנמוך מ-1-.

6. שלילי מאד (<2.2-) ובתחילתה של מגמת עליה.  מצב כזה יביא להתפתחות קונבקציה טרופית ולסופות רעמים בחודשי הקיץ.

בשנים בהן שורר משטר El niño באוקיינוס השקט משתנים "כללי המשחק". בשנים כאלה, גשם ירד בישראל אם ערכו של אינדקס NAO שנמדד 14 ימים לפני כן היה:

1. גדול מ-1- ובמגמת ירידה.

2. קטן מ-1- ובמגמת עליה.

3. חוצה את 0.25 כאשר הוא במגמת עליה.

איור 2 מתאר את ארועי הגשם העיקריים בחורף 2006-2007 בהקשר של מדד NAO. החצים הירוקים מתארים ארועי גשם חזויים נכון ל-10/2/2007.

מעקב אחר ערך ה-NAO ניתן לקבל כאן.
הסברים נוספים ניתן לקבל, למשל, כאן.
על ה-NCP והשפעתו על משטר הטמפרטורה והמשקעים במזרח הים התיכון ניתן לקרוא כאן וכאן.
מאמר מרתק בנושא השפעת הזרימות האטמוספריות מעל אירופה על משטר המשקעים במזרח הים התיכון ניתן לקרוא כאן.


.


FruitSens Inc. © 2005-2006.
zerospacer